בְּצִיר פִילָדֶלְפִי, רֶגַע לִפְנֵי שְׁקִיעָה
בָּאֵזוֹר אָסוּר לִתְנוּעָה
רוֹקֵד פָּלַשְׂתִּינִי עֵירֹם, כַּנִּרְאֶה מְשֻׁגָּע.
הַחַיָּלִים? יוֹרִים וּמְכַוְּנִים אֶל מַטְּרַת הַשֶּׁמֶשׁ הָאֲדֻמָּה
בְּעוֹד רֶגַע יָרַד עַל כֻּלָּם מָסַךְ הַחֲשֵׁכָה.
וַאֲנִי לֹא אֶסְלַח
עַל שֶׁלִּבִּי הָפַךְ גַּס
לַסּוּרֵאָלִיזְם הַפּוֹשֶׂה כָּאן
לִבְשׂוֹרוֹת וְלַמַּרְאוֹת,
לַמְּצִיאוּת הָאֲרוּרָה.
אֲבָל תֵּכֶף חַגִּים
וּבַסְּתָו הַזֶּה בִּמְיֻחָד
הָאָקוֹרְדְּיוֹן עוֹד יִתְנַגֵּן וְהַגֶּשֶׁם יִשְׁטֹף
וּבְחָסוּתָם אוּלַי גַּם דִּמְעָה,
בְּתִקְוָה.