סוֹחֵר הַבַּדִּים מִנַּחֲלַת בִּנְיָמִין
בְּפִנַּת הַבַּר כְּהֶרְגֵּלוֹ מִשֶּׁכְּבָר,
אִשְׁתּוֹ כְּבָר אֵינֶנָּה
שְׁנֵי בָּנָיו בַּנֵּכָר.
בְּצִדּוֹ הַשֵּׁנִי שֶׁל הַדֶּלְפֵּק,
זֶה כְּבָר חֹדֶשׁ שֶׁכִּמְעַט בְּכָל עֶרֶב,
יְשׁוּבָה גַּם הִיא שֶׁבִּשְׁמָהּ לֹא נִזְכַּר.
הוּא כִּמְעַט בָּטוּחַ שֶׁהָיְתָה שַׂחְקָנִית
יְשׁוּבִים שָׁם שְׁנֵיהֶם, מַחֲלִיפִים מַבָּטִים
הוּא מִזְּמַן לֹא כָּבַשׁ
וְהִיא לֹא שָׂרְטָה לְבָבוֹת
דַּי לָהֶם, לִשְׁנֵיהֶם, מִכִּשְׁלוֹנוֹת
וְאוּלַי בְּכָל זֹאת?
אוּלַי רַק עוֹד פַּעַם אַחַת?
הַכּוֹסִיּוֹת בָּאֲוִיר
הַמַּבָּטִים חֲלוּלִים, עַיְפֵי חִיּוּכִים.
וַבַּלַּיְלָה, כְּשֶׁיְּשַׁחְזְרוּ אֶת הָרֶגַע,
יַעֲלוּ עַל פְּנֵיהֶם חִיּוּךְ מַר
וְיָדְעוּ שֶׁגַּם מָחָר
זֶה יִהְיֶה אוֹתוֹ הַדָּבָר.